חמישה דברים שלא ידעתם על סושי

מסתבר שהיום, ה- 18/6, זה יום הסושי הבינלאומי וזו הזדמנות נהדרת להכיר את המאכל הכל כך נחשק קצת מעבר. כמה אנחנו באמת יודעים על המזון היפני הנחשק?

רול סושי צמחוני עם אבוקדו

קיבצתי כמה עובדות מעניינות, שכנראה לא ידעתם עד עכשיו (וגם אני לא), אודות עולמם הקסום של הרול, הווסאבי והקונוס:

1. מקור הסושי אינו ביפן אלא באזור דרום-מזרח אסיה, ליד נהר המקונג שבסין. בצורתו המקורית סושי הוא מנת דגים מותססים עטופים באורז חמוץ. הרעיון של הסושי המודרני הומצא ביפן על ידי האנאיה יוהי (Hanaya Yohei) בסוף תקופת האדו ביפן, תקופה בהיסטוריה של יפן שהחלה בשנת 1603 והסתיימה בשנת 1868, עם הפיכתה של יפן למודרנית.

2. הסושי הפך לפופולרי בארצות המערב בשנות ה- 60 של המאה הקודמת.

3. הסושי התחיל בתור חטיף מהיר וזול.

4. הוואסבי הירוק האותנטי מגיע משורש הצמח japonica wasabia ומחירו יקר מאוד. הוואסאבי שאנחנו מכירים עשוי מחזרת, אבקת חרדל וצבע מאכל ירוק שהופך אותו לדומה לזה המקורי.

5. המטבח היפני נחשב בעיני רבים כמטבח בריא והסושי בראשו, אך השינויים שהתחוללו בסושי בעולם המערבי מעוררים ספק רב. מלבד האצה שנחשבת לבריאה ומזינה, הסושי עשוי מאורז לבן (שנחשב פחות בריא מאורז מלא), לאורז מוסיפים כמות נאה של סוכר לבן וחומץ מעובד ותעשייתי.

אם הסושי שלכם מכיל דגים בטמפורה או רול שכולו מטוגן בשמן עמוק (בדרך כלל שמן סויה, מהגרועים שבשמנים) אז קיבלתם תוצרת מזיקה לפחות כמו צ'יפס, ואני לא מדברת על כמות הקלוריות – אין להן משמעות בעולמי.
לכל החגיגה הזו מוסיפים רטבים: טריאקי שהוא בעצם סוכר מעובד, ספייסי מיונז – מיותר להרחיב על ערכיו השליליים, סויה עתירה בנתרן וווסאבי תעשייתי.

אז מפסיקים לאכול סושי?

ממש לא! פשוט עוקבים אחרי ההמלצות הבאות ומיישמים בחכמה!

מכינים לבד בבית – ברגע שגיליתי שהכנת הסושי היא קלה ומהירה התחלנו לגלגל לבד בבית. ככה, יש לנו שליטה מלאה על חומרי הגלם, על אופן ההכנה והתוצאה טעימה להפליא.

את האורז הלבן החלפנו באורז מלא (טעים!), האצות כן ירבו, הסוכר המעובד הוחלף בסוכר קוקוס ובמידה מעטה מאוד, החומץ אורגני, הירקות רבים וצבעוניים והדגים נאים או צלויים.

המלח – הימלאיה, השמן – שמן זית כתית מעולה ובכבישה קרה, הרוטב סויה דל נתרן ובמקום הטריאקי – סילאן תמרים טבעי ללא תוספת סוכר. יאמי!

מבריאים את הסושי – אם אתם סועדים את הסושי שלם במסעדה, וותרו על הפרוקודטים הנחותים: החביתה היפנית שמכילה המון סוכר, הטופו מעובד (בארץ יש רק טופו אחד אורגני, איכותי ובריא – טופו קדיתא, זמינותו מוגבלת והוא לא מגיע למסעדות), הוסיפו המון ירקות חיים ואפויים מכל סוג – מלפפון, גזר, אספרגוס, בטטה מאודה, אבוקדו (בעונה).

בחרו דגים נאים או צלויים (הטמפורה, מחוץ לתחום), בקשו סויה דלת נתרן וותרו על הטריאקי או איכלו ממנו מעט מאוד.

מסגלים מודעות – ברגע שמודעים לחסרונותיו של הסושי, לסוכרים, לנתרן ולשמן שמוסיפים לו, אוכלים ממנו במידה, לעיתים רחוקות ובוחרים את המרכיבים הבריאים יחסית.

אין דבר יותר מתסכל מלבחור במזון מסוים מתוך שיקולים בריאותיים ולגלות בדיעבד שהוא בכלל לא נמצא ברשימת הבריאות ושכמות הסוכר, הנתרן ושמן שבו, גבוהות מאוד. אז לפני שאתם מוותרים על פסטה בארוחת הצהריים שלכם, תבדקו טוב טוב מה יש לכם בסושי.

משלבים – סושי הוא מאכל נהדר וקליל וזו גם הסיבה שצריך לאכול ממנו בכמויות כדי לשבוע. אז אם בריאות המזון שלכם חשובה לכם, אל תאכלו רק סושי ותוסיפו מנות ראשונות בריאות ומזינות כמו סלט אצות עם מלפפונים, אטריות שעועית מוקפצות עם ירקות או מרק מיסו.

שאלו את המלצר שלכם באילו מנות אין גלוטן, סוכר והרבה שמן. אם הוא לא יודע להשיב לכם, בקשו שיברר עם השף. עשו כל שביכולתכם כדי ליהנות מבלי לוותר על הבריאות שלכם.

הגדילו את כמות מנות הירק והחלבון וצמצמו את כמות הפחמימות הריקות (במקרה הזה האורז הלבן והסוכר).

בחרו באיכות, זנחו את העממיות – במסעדות סושי זולות סושי עשוי להיות סכנה של ממש. אף אחד מכם לא רוצה להפגיש את קיבתו עם דגים נאים שזמנם עבר, מיונז מקולקל או אורז שהוסיפו לו כמות מטורפת של סוכר לבן וחומץ תעשייתי. פשוט לא.

אם אתם קצרים בכסף, בשלו את ארוחת הערב שלכם בבית ותוסיפו בקבוק יין יבש איכותי. עדיף להשקיע במסעדה איכותית פעם אחת בחודש, כזו שמקפידה להשתמש בחומרי גלם טריים ואיכותיים, מאשר לאכול בחוץ אחת לשבוע במסעדה בינונית ולאכול אותה.

אהבתם את הפוסט? מוזמנים לשתף!
Pin on PinterestTweet about this on TwitterShare on Facebook