חמישה דברים שלא ידעתם על סושי

מסתבר שהיום, ה- 18/6, זה יום הסושי הבינלאומי וזו בהחלט הזדמנות נהדרת להכיר מקרוב את המאכל הנחשק!

כי כמה אנחנו באמת יודעים על המזון היפני? מסתבר שלא ממש…

רול סושי צמחוני עם אבוקדו

כמה עובדות מעניינות על עולמם הקסום של הרול, הווסאבי והקונוס:

  1. מקור הסושי אינו ביפן אלא באזור דרום-מזרח אסיה, ליד נהר המקונג שבסין. בצורתו המקורית, סושי הוא מנת דגים מותססים עטופים באורז חמוץ. הסושי המודרני הומצא ביפן על ידי האנאיה יוהי (Hanaya Yohei) בסוף תקופת האדו ביפן, תקופה בהיסטוריה של יפן שהחלה בשנת 1603 והסתיימה בשנת 1868, עם הפיכתה של יפן למודרנית.
  2. סושי הפך לפופולרי בארצות המערב בשנות ה- 60 של המאה הקודמת.
  3. סושי התחיל בתור חטיף מהיר וזול.
  4. מקורו של הוואסבי הירוק האותנטי בשורש הצמח japonica wasabia והוא יקר מאוד. הוואסאבי שאנחנו מכירים נרקח מחזרת, אבקת חרדל וצבע מאכל ירוק שהופך אותו לדומה לווסאבי המקורי.
  5. המטבח היפני נחשב בעיני רבים כמטבח בריא והסושי בראשו, אך השינויים שהתחוללו בסושי בעולם המערבי מעוררים ספק רב. מלבד האצה שנחשבת לבריאה ומזינה, הסושי עשוי מאורז לבן (שנחשב פחות בריא מאורז מלא), לאורז מוסיפים כמות נאה של סוכר לבן וחומץ מעובד ותעשייתי.

בריא? לא ממש!

  • אם הסושי שלכם מכיל דגים בטמפורה או אם הרול שלכם מטוגן כולו בשמן עמוק (בדרך כלל שמן סויה, מהגרועים שבשמנים) אז קיבלתם תוצרת מזיקה לפחות כמו צ'יפס או שניצל!
  • האורז בסושי מכיל כמות לא מבוטלת של סוכר לבן, וזה כידוע, רחוק שנות אור מבריאות!
  • אם לכל החגיגה הזו אתם מוסיפים גם רטבים, כמו טריאקי (שהוא בעצם סוכר מעובד), ספייסי מיונז – מיותר להרחיב על ערכיו השליליים, סויה עתירה בנתרן וווסאבי תעשייתי, אזי הרחקתם את הבריאות בכמה קילומטרים נוספים…

אז מפסיקים לאכול סושי? ממש לא! פשוט עוקבים אחרי ההמלצות הבאות ומיישמים בחכמה!

מכינים לבד בבית

ככה, יש לנו שליטה מלאה על חומרי הגלם ועל אופן ההכנה!

את האורז הלבן מחליפים באורז מלא, הסוכר המעובד מוחלף בסוכר קוקוס ובמידה מעטה מאוד, החומץ אורגני, הירקות רבים וצבעוניים והדגים נאים או צלויים.

המלח – הימלאיה, השמן – שמן זית כתית מעולה ובכבישה קרה, הרוטב סויה דל נתרן ובמקום הטריאקי – סילאן תמרים טבעי ללא תוספת סוכר.

בוחרים ברכיבים איכותיים

אם אתם סועדים את הסושי שלם במסעדה, וותרו על הפרוקודטים הנחותים. ותרו על הטופו (לאור הספק כי הוא מעובד ומהונדס גנטית) ועל החביתה היפנית שמכילה המון סוכר, והוסיפו המון ירקות כמו מלפפון, גזר, אספרגוס, בטטה ואבוקדו.

בחרו דגים נאים או צלויים (הטמפורה, מחוץ לתחום), בקשו סויה דלת נתרן וותרו על הטריאקי או איכלו ממנו במידה.

מסגלים מודעות

ברגע שמודעים לכמויות הסוכר, הנתרן והשמן שנמצאים בסושי, ובהנחה שאוכלים ממנו במידה, לעיתים רחוקות ועם הקפדה על מרכיבים הבריאים יחסית – זה ממש בסדר לאכול סושי מדי פעם.

אין דבר יותר מתסכל מלבחור במזון מסוים מתוך שיקולים בריאותיים ולגלות בדיעבד שהוא בכלל לא נמצא ברשימת המזונות הבריאים! אז לפני שאתם מוותרים על פסטה בארוחת הצהריים שלכם, תבדקו טוב טוב מה יש לכם בסושי.

משלבים ומגוונים

סושי הוא מאכל נהדר וקליל וזו גם הסיבה שצריך לאכול ממנו בכמויות כדי לשבוע. אז אם בריאות שלכם חשובה לכם, אל תאכלו רק סושי ותוסיפו מנות ראשונות מזינות כמו סלט אצות עם מלפפונים, אטריות שעועית ופטריות או מרק מיסו.

שאלו את המלצר שלכם באילו מנות אין גלוטן, סוכר ושמן. אם הוא לא ידע להשיב לכם, בקשו שיברר עם השף.

עשו כל שביכולתכם כדי לדעת מה יש לכם בצלחת!

הגדילו את כמות מנות הירק והחלבון וצמצמו את כמות הפחמימות הריקות (במקרה הזה האורז הלבן והסוכר).

מעדיפים איכות

במסעדות זולות סושי עשוי להיות סכנה של ממש. אף אחד מכם לא רוצה להפגיש את קיבתו עם דגים נאים שזמנם עבר, מיונז מקולקל או ירקות שעומדים זמן רב באוויר הפתוח. פשוט לא!

אם אתם קצרים בכסף, בשלו את ארוחת הערב שלכם בבית! עדיף להשקיע במסעדה איכותית פעם אחת בחודש, מאשר לאכול בחוץ אחת לשבוע במסעדה בינונית ולאכול אותה.

אהבתם את הפוסט? מוזמנים לשתף!
Pin on PinterestTweet about this on TwitterShare on Facebook